שמי ליליה ובסנסקריט זה לילא, שמשמעותו שעשוע אלוהי.
הגילוי שימח וריגש אותי מאד. לכן לא פלא, שמאז שאני זוכרת את עצמי, ראיתי אותי בדמיוני, רוקדת ומשחקת על במה. התחלתי את המשחק בתיאטרון חובבני אך לא ממש נהניתי לשחק את אותו אב טפוס של דמויות שהיו "חביבות ומתוקות".
בחירת הדמויות הטקסט והתנועות היו מבויימות. נהניתי מאוחר יותר מ"לשחק" בתור 'מורה למוסיקה' (ידוע שבתוך כל מורה קיימת  שחקנית לא ממומשת). בתקופה לא קלה בחיי, שיקמתי את הליצן הפנימי שלי בקורס ליצנות רפואית. מאז אני נהנית שרוב הזמן אנחנו יחד. יש לי גם כמה הופעות במגירה שאני חולמת להעלות על הבמה. זהו אושר אמיתי להיות חלק מקבוצת הפלייבק המיוחדת הזו, אשר מאד משמעותית עבורי וקרובה ללבי. בעיניי תיאטרון פלייבק זו המצאה גאונית! אני מאמינה מאד כי הופעת פלייבק טובה, מביאה זויות חדשות, הבנות שונות נוספות, לפעמים פתרונות לדילמות, לסכסוכים, לקונפליקטים שעולים בסיפורים מתוך הקהל מה שבטוח תיאטרון פלייבק מזמן הקלה לצופים, סיפוק לשחקנים והנאה רבה למשתתפים ולקהל כאחד. לסיכום, אני ליליה לילא, גאה ומתענגת מהחלק שלי בשעשוע האלוהי הזה שקורה על הבמה, כי עד כמה שזה נשמע בנאלי או שחוק, באמת כל העולם במה וכל האנשים שחקנים.